Bible Lexicons

יְהוּדִי pl. יְהוּדִים, sometimes יְהוּדִיִּים Esther 4:7, 8:1,, 13 9:15, 18, in כתיב

(1) Gent. noun, a Jew

(a) one who belonged to the kingdom of Judah, 2 Kings 16:6, 25:25.

(b) in the later Hebrew, after the carrying away of the ten tribes, it was applied to any Israelite, Jeremiah 32:12, 38:19 40:11 43:9 especially 34:9 (Syn. עִבְרִי). Nehemiah 1:2, 3:33 4:6 Esther 2:5, 3:4 5:13. Fem. יְהוּדִיָּה 1 Chronicles 4:18.

(2) [Jehudi], pr.n. m. Jeremiah 36:14, 21 Jeremiah 36:21.

בִּיהוּדִ֥י בַּיְּהוּדִ֖ים בַּיְּהוּדִֽים׃ ביהודי ביהודים ביהודים׃ הַ֠יְּהוּדִים הַיְּהוּדִ֑י הַיְּהוּדִ֑ים הַיְּהוּדִ֔י הַיְּהוּדִ֔ים הַיְּהוּדִ֖י הַיְּהוּדִ֖ים הַיְּהוּדִ֗י הַיְּהוּדִ֗ים הַיְּהוּדִ֛ים הַיְּהוּדִ֜ים הַיְּהוּדִ֡ים הַיְּהוּדִ֣ים הַיְּהוּדִ֥ים הַיְּהוּדִ֧ים הַיְּהוּדִ֨ים הַיְּהוּדִֽים׃ הַיְּהוּדִי֙ הַיְּהוּדִים֙ הַיְּהוּדִים֩ ׀ הַיְהוּדִ֖ים הַיְּהוּדִ֑ים הַיְּהוּדִ֣ים הַיְּהוּדִ֤ים היהודי היהודים היהודים׃ וְהַיְּהוּדִ֨ים וְהַיְּהוּדִים֙ וְהַיְּהוּדִ֣ים וְלַיְּהוּדִ֨ים והיהודים וליהודים יְהוּדִ֔י יְהוּדִ֕ים יְהוּדִ֜י יְהוּדִֽי׃ יְהוּדִֽים׃ יְהוּדָ֔ה יהודה יהודי יהודי׃ יהודים יהודים׃ לַיְּהוּדִ֔ים לַיְּהוּדִ֕ים לַיְּהוּדִ֣ים ׀ לַיְּהוּדִים֙ ליהודים baiyehuDim bay·yə·hū·ḏîm bayyəhūḏîm bî·hū·ḏî bihuDi bîhūḏî haiyehuDi haiyehuDim hay·hū·ḏîm hay·yə·hū·ḏî hay·yə·hū·ḏîm hayhuDim hayhūḏîm hayyəhūḏî hayyəhūḏîm laiyehuDim lay·yə·hū·ḏîm layyəhūḏîm vehaiyehuDim velaiyehuDim wə·hay·yə·hū·ḏîm wə·lay·yə·hū·ḏîm wəhayyəhūḏîm wəlayyəhūḏîm yə·hū·ḏāh yə·hū·ḏî yə·hū·ḏîm yehuDah yəhūḏāh yehuDi yəhūḏî yehuDim yəhūḏîm