Bible Lexicons

מָרַט (kindred to the verb מָלַט, which see) pr. to smoothen; hence

(1) to polish, to sharpen a sword, Ezekiel 21:14, 33 Eze 21:33.

(2) to make any one’s head smooth, i.e. to make bald, to tear out, to pluck the hair, in contending, chastening, Nehemiah 13:25 in scorn, Isaiah 50:6 (where מֹרְטִים are those who pluck the beard); in mourning, Ezra 9:3.- Ezekiel 29:18, כָּל־כָּתֵף מְרוּטָה “every shoulder was peeled,” i.e. with carrying burdens.

Niphal, to become bald, Leviticus 13:40, 41 Leviticus 13:41.

Pual

(1) to be polished (used of metal), 1 Kings 7:45.

(2) to be sharp, as a sword. Part. מוֹרָֽמָּה for מְמֹרָטָה (with Dag. f. euphon.), Ezek: 21:15, 16 Ezekiel 21:16. Hither many refer עַם מוֹרָט Isaiah 18:2, Isaiah 18:7, for מְמֹרָט a sharp people, i.e. fierce, vehement (compare חָדַד No. 2). But see above under the word מוֹרָט.

וָֽאֶמְרְטֵ֑ם וָאֶמְרְטָ֞ה ואמרטה ואמרטם יִמָּרֵ֖ט ימרט לְמָרְטָ֖ה לְמֹֽרְטִ֑ים למרטה למרטים מְמֹרָֽט׃ מְרוּטָ֑ה מְרוּטָ֔ה מְרוּטָֽה׃ מֹרָ֑טָּה מֹרָ֔טָּה ממרט׃ מרוטה מרוטה׃ מרטה lə·mā·rə·ṭāh lə·mō·rə·ṭîm lemareTah ləmārəṭāh lemoreTim ləmōrəṭîm mə·mō·rāṭ mə·rū·ṭāh memoRat məmōrāṭ meruTah mərūṭāh mō·rāṭ·ṭāh moRattah mōrāṭṭāh vaemreTah vaemreTem wā’emrəṭāh wā’emrəṭêm wā·’em·rə·ṭāh wā·’em·rə·ṭêm yim·mā·rêṭ yimmaRet yimmārêṭ