Bible Lexicons

נָחָשׁ m.

(1)  a serpent, so called from its hissing (see the root) Genesis 3:1, seq.; Exodus 4:3, 7:15 2 Kings 18:4. Used of the constellation of the serpent or dragon in the northern part of the sky, Arab. حَيَّة Job 26:13.

(2) [Nahash], pr.n.

(a) of a town otherwise unknown, 1 Chronicles 4:12.

(b) of a king of the Ammonites, 1 Samuel 11:1; 2 Samuel 10:2, and of various men.

(c) 2 Samuel 17:27.

(d) 2 Samuel 17:25.

הַנְּחָשִׁ֣ים הַנָּחָ֑שׁ הַנָּחָ֖שׁ הַנָּחָ֥שׁ הַנָּחָֽשׁ׃ הַנָּחָשׁ֙ הַנָּחָשׁ֮ הנחש הנחש׃ הנחשים וְהַנָּחָשׁ֙ וְנָחָ֖שׁ והנחש ונחש כְּנָחָ֣שׁ כַּנָּחָ֔שׁ כַּנָּחָ֣שׁ כנחש לְנָחָ֑שׁ לְנָחָ֖שׁ לנחש נְחַ֣שׁ נְחַ֥שׁ נְחַ֨שׁ נְחָשִׁים֙ נָ֫חָ֥שׁ נָחָ֑שׁ נָחָ֖שׁ נָחָ֗שׁ נָחָ֣שׁ נָחָ֤שׁ ׀ נָחָ֥שׁ נָחָֽשׁ׃ נָחָשׁ֙ נחש נחש׃ נחשים han·nā·ḥāš han·nə·ḥā·šîm hannaChash hannāḥāš hannechaShim hannəḥāšîm kan·nā·ḥāš kannaChash kannāḥāš kə·nā·ḥāš kenaChash kənāḥāš lə·nā·ḥāš lenaChash lənāḥāš nā·ḥāš naChash nāḥāš nə·ḥā·šîm nə·ḥaš neChash nechaShim nəḥaš nəḥāšîm vehannaChash venaChash wə·han·nā·ḥāš wə·nā·ḥāš wəhannāḥāš wənāḥāš