Bible Lexicons

חָרְבָּה plur. חֳרָבוֹת, with art. הֶחֳרָבוֹת const. חָרְבוֹת f. [“

(1)  dryness, pl. dry places, Isaiah 48:21.”]

(2) a desolation, a place laid waste, ruins. Leviticus 26:31, נָתַתִּי אֶת־עָרֵיכֶם חָרְבָּה “I will lay your cities waste.” בָּנָה תֳרָבוֹת to build up ruins or places laid waste. Ezekiel 36:10, 33 Ezekiel 36:33, 38:12 Malachi 1:4; Isaiah 58:12, 61:4. Job 3:14, “kings and counsellors of the earth הַבֹּנִים חֳרָבוֹת לָמוֹ who have built ruins for themselves,” i.e. splendid edifices, presently however to fall into ruins, q.d. die große Steinhaufen aufbauen. Synonymous with this is הֵקִים חֳרָבוֹת Isaiah 44:26. חָרְבוֹת מֵחִים the ruins, i.e. the ruined houses of the rich, Isaiah 5:17.

בֶּֽחֳרָבוֹת֙ בָּחֳרָב֑וֹת בָּחֳרָבוֹת֙ בחרבות הֶחֳרָב֨וֹת הֶחֳרָבֽוֹת׃ החרבות החרבות׃ וְהֶחֳרָב֖וֹת וְחָרְב֥וֹת וְחָרְבָּ֔ה וְחָרְבוֹתֶ֖יהָ וְלֶחֳרָב֤וֹת וּלְחָרְב֖וֹת והחרבות וחרבה וחרבות וחרבותיה ולחרבות חֳרָב֔וֹת חֳרָב֗וֹת חֳרָב֣וֹת חֳרָבֽוֹת׃ חָרְב֖וֹת חָרְב֣וֹת חָרְבָּ֔ה חָרְבָּ֣ה חָרְבָּֽה׃ חָרְבָּה֙ חָרְבֹתֶ֔יהָ חָרְבֹתַ֙יִךְ֙ חָרְבֹתָ֔יו חרבה חרבה׃ חרבות חרבות׃ חרבתיה חרבתיו חרבתיך כָּחֳרָב֤וֹת כחרבות לְחָרְב֥וֹת לְחָרְבָּ֖ה לְחָרְבָּ֣ה לְחָרְבָּ֥ה לְחָרְבָּ֧ה לְחָרְבָּ֨ה לְחָרְבָּֽה׃ לְחָרְבוֹת֙ לחרבה לחרבה׃ לחרבות מֵחָרְבוֹתֵיהֶֽם׃ מחרבותיהם׃ bā·ḥo·rā·ḇō·wṯ bāḥorāḇōwṯ be·ḥo·rā·ḇō·wṯ bechoraVot beḥorāḇōwṯ bochoraVot charBah chareBah chareVot charevoTav charevoTayich charevoTeiha choraVot ḥā·rə·bāh ḥā·rə·ḇō·ṯa·yiḵ ḥā·rə·ḇō·ṯāw ḥā·rə·ḇō·ṯe·hā ḥā·rə·ḇō·wṯ ḥārəbāh ḥārəḇōṯāw ḥārəḇōṯayiḵ ḥārəḇōṯehā ḥārəḇōwṯ he·ḥo·rā·ḇō·wṯ hechoraVot heḥorāḇōwṯ ḥo·rā·ḇō·wṯ ḥorāḇōwṯ kā·ḥo·rā·ḇō·wṯ kāḥorāḇōwṯ kochoraVot lə·ḥā·rə·bāh lə·ḥā·rə·ḇō·wṯ lechareBah lechareVot ləḥārəbāh ləḥārəḇōwṯ mê·ḥā·rə·ḇō·w·ṯê·hem mecharevoteiHem mêḥārəḇōwṯêhem ū·lə·ḥā·rə·ḇō·wṯ ulechareVot ūləḥārəḇōwṯ vechareBah vechareVot vecharevoTeiha vehechoraVot velechoraVot wə·ḥā·rə·bāh wə·ḥā·rə·ḇō·w·ṯe·hā wə·ḥā·rə·ḇō·wṯ wə·he·ḥo·rā·ḇō·wṯ wə·le·ḥo·rā·ḇō·wṯ wəḥārəbāh wəḥārəḇōwṯ wəḥārəḇōwṯehā wəheḥorāḇōwṯ wəleḥorāḇōwṯ