Bible Lexicons

פָּשַׁע

(1)  to fall away, break away from any one, followed by בְּ 2 Kings 1:1, 3:5, 2 Kings 3:7 (properly to break a covenant entered into with him; just like the Germ. mit jem. brechen, to break with any one. Compare Arab. فسق to fail from; compare Aram. ܦܣܰܩ, פְּסַק to break); מִתַּחַת 2 Kings 8:20, 22 2 Kings 8:22. Specially to turn away from God. Followed by בַּיְהֹוָה Isaiah 1:2; Jeremiah 2:29, 3:13 Hosea 7:13. Hence

(2) to sin, to transgress, Proverbs 28:21 followed by עַל (against) Hosea 8:1. Part. פֹּשְׁעִים sinners (those who turn aside from God), Isaiah 1:28, 46:8 and frequently.

Niphal, recipr. of No. 1. Proverbs 18:19, אָח נִפְשָׁע “brethren discordant,” among themselves (die mit einander brechen). Hence

הַפֹּשְׁעִ֑ים הַפֹּשְׁעִ֖ים הפשעים וְהַפּֽוֹשְׁעִים֙ וְלַפֹּשְׁעִ֖ים וַיִּפְשְׁע֤וּ וַיִּפְשַׁ֣ע וַיִּפְשַׁ֤ע וַיִּפְשַׁ֥ע וַיִּפְשַׁ֨ע וּֽ֭פֹשְׁעִים וּפִשְׁע֔וּ וּפֹשְׁעִ֖ים וּפֹשֵׁ֥עַ והפושעים ויפשע ויפשעו ולפשעים ופשע ופשעו ופשעים יִפְשַׁע־ יפשע־ לִפְשֹׁ֑עַ לִפְשֹׁ֖עַ לפשע נִפְשָׁ֥ע נפשע פְּשַׁעְתֶּ֣ם פְּשַׁעְתֶּ֥ם פָ֣שְׁעוּ פָּ֣שְׁעוּ פָּ֥שְׁעוּ פָּשְׁעוּ־ פָּשַׁ֖עַתְּ פָּשַׁ֣ע פָּשָֽׁעוּ׃ פָּשָׁ֑עַתְּ פָּשֹׁ֤עַ פָשַׁ֙עְנוּ֙ פֹּשְׁעִ֖ים פֹּשְׁעִ֛ים פֹשְׁעִ֣ים פוֹשְׁעִ֖ים פושעים פשע פשעו פשעו־ פשעו׃ פשעים פשענו פשעת פשעתם תִּפְשַׁ֥ע תפשע faShanu Fasheu fosheIm hap·pō·šə·‘îm happōšə‘îm happosheIm happoshIm lifShoa lip̄·šō·a‘ lip̄šōa‘ nifSha nip̄·šā‘ nip̄šā‘ pā·ša‘ p̄ā·ša‘·nū pā·ša·‘at pā·šā·‘at pā·šā·‘ū pā·šə·‘ū p̄ā·šə·‘ū pā·šə·‘ū- pā·šō·a‘ pāša‘ pāša‘at pāšā‘at p̄āša‘nū pāšā‘ū pāšə‘ū p̄āšə‘ū pāšə‘ū- paSha paShaat paShau pasheu paShoa pāšōa‘ pə·ša‘·tem pəša‘tem peshaTem pō·šə·‘îm p̄ō·šə·‘îm p̄ō·wō·šə·‘îm pōšə‘îm p̄ōšə‘îm posheIm p̄ōwōšə‘îm tifSha tip̄·ša‘ tip̄ša‘ ū·p̄iš·‘ū ū·p̄ō·šə·‘îm ū·p̄ō·šê·a‘ ufishU ufoShea Ufosheim ūp̄iš‘ū ūp̄ōšə‘îm ūp̄ōšêa‘ vaiyifSha vaiyifsheU vehapposheIm velapposheIm way·yip̄·ša‘ way·yip̄·šə·‘ū wayyip̄ša‘ wayyip̄šə‘ū wə·hap·pō·wō·šə·‘îm wə·lap·pō·šə·‘îm wəhappōwōšə‘îm wəlappōšə‘îm yifsha yip̄·ša‘- yip̄ša‘-