Bible Lexicons

פָּחַד fut. יִפְחַד

(1)  to tremble

(a) for fear, to fear, Deuteronomy 28:66; Isaiah 12:2 followed by מִן Psal. 27:1 119:161 Job 23:15, and מִפְּנֵי Isai. 19:16, of the pers. or thing feared. פָּחַד פַּחַד to fear a fear, Job 3:25. Used in a pregnant sense, פָּחַד אֶל־רֵעֵהוּ to turn with fear to one another, Jeremiah 36:16 compare Genesis 42:28.

(b) with joy, Isaiah 60:5; Jeremiah 33:9.-The notion of fear is transferred to shame in the noun פַּחַד No. 2.

(2) to be in trepidation, i.q. to hasten, Hosea 3:5. Compare נִבְהַל, נֶחְפַּז, חָרַד.

Piel, i.q. Kal, but intensitively, to fear continually, to be timid, followed by מִפְּנֵי Isaiah 51:13 to take care of oneself, to be cautious, Proverbs 28:14. (Opp. to הִקְשָׁה לֵב)

Hiphil, to cause to fear, to terrify, with an acc. Job 4:14. Hence פַּחְדָּה and

אֶפְחָ֑ד אֶפְחָֽד׃ אפחד אפחד׃ הִפְחִֽיד׃ הפחיד׃ וְאֶפְחַ֥ד וַתְּפַחֵ֨ד וּפָֽחַדְתָּ֙ וּפָחֲד֣וּ וּפָחֲד֧וּ וּפָחַ֗ד וּפָחַ֥ד ואפחד ופחד ופחדו ופחדת ותפחד יִפְחֲד֖וּ יִפְחָ֑ד יִפְחָ֔דוּ יפחד יפחדו מְפַחֵ֣ד מפחד פָּ֣חֲדוּ פָּ֭חַדְתִּי פָּֽחֲדוּ־ פָּחֲד֖וּ פָּחֲד֤וּ פָּחַ֥ד פָחֲד֔וּ פָחָ֑דוּ פחד פחדו פחדו־ פחדתי תִּפְחֲדוּ֙ תִּפְחָ֔ד תִפְחָ֑ד תפחד תפחדו ’ep̄·ḥāḏ ’ep̄ḥāḏ efChad faChadu hifChid hip̄·ḥîḏ hip̄ḥîḏ mə·p̄a·ḥêḏ mefaChed məp̄aḥêḏ pā·ḥă·ḏū p̄ā·ḥă·ḏū p̄ā·ḥā·ḏū pā·ḥă·ḏū- pā·ḥaḏ pā·ḥaḏ·tî paChad Pachadti Pachadu pāḥaḏ pāḥaḏtî pāḥăḏū p̄āḥăḏū p̄āḥāḏū pāḥăḏū- tifChad tifchaDu tip̄·ḥă·ḏū tip̄·ḥāḏ ṯip̄·ḥāḏ tip̄ḥāḏ ṯip̄ḥāḏ tip̄ḥăḏū ū·p̄ā·ḥă·ḏū ū·p̄ā·ḥaḏ ū·p̄ā·ḥaḏ·tā ufaChad ufachadTa ufachaDu ūp̄āḥaḏ ūp̄āḥaḏtā ūp̄āḥăḏū vattefaChed veefChad wat·tə·p̄a·ḥêḏ wattəp̄aḥêḏ wə’ep̄ḥaḏ wə·’ep̄·ḥaḏ yifChad yifchaDu yip̄·ḥă·ḏū yip̄·ḥā·ḏū yip̄·ḥāḏ yip̄ḥāḏ yip̄ḥăḏū yip̄ḥāḏū